מי אחראי פה? על תאונת דרכים בתוך חניון

לחניונים תפקיד מרכזי ברשת התחבורה העירונית. כיום כמעט בכל מבנה מסחר או משרדים חייב להמצא חניון תת קרקעי כאשר גודלו המינימאלי נקבע ע"י נוסחה נתונה מראש.

חניון הוא סוג של "שטח אפור" הן מבחינת התיחסות הנהגים והולכי הרגל לתנועה בו, הן מבחינת איכות השילוט ואביזרי הבטיחות המותקנים, הן מבחינת נוכחות גורמי האכיפה והן מבחינת התייחסות חברות הביטוח ונכונותן לשלם במקרה נזק לרכוש וחו"ח גם לגוף.

עד כה לא קיימת סטטיסטיקה מסודרת וזמינה בישראל באשר לכמות ואופי התאונות בחניון אולם מה שכן ידוע הוא שרבות מתאונות אלה אינן מדווחות כלל – מה שבוודאי מקשה על עריכת סטטיסטיקה אמינה. מנתונים שנאספו באוסטרליה בשנת 2010 ושימשו כחומר עבודה לוועדה האוסטרלית לבטיחות בדרכים של הפרלמנט עולה כי מרבית התאונות בחניון מאופיינות כתאונות נזק בלבד כתוצאה ממהירות נסיעה יחסית איטית. יחד עם זאת המחקר מציין כי בחניון נגרמות לעיתים גם פגיעות גוף כאשר הנפגעים העיקריים הם ילדים וזקנים.

כעיקרון, הכיסוי הביטוחי של הרכב תופס בשטח החניון בדומה לכביש הציבורי , אולם במקרים רבים, בפרט בשל היעדר תימרור ושילוט מוסדרים, חל קושי לקבוע מיהו האשם בתאונה, מה שמאפשר לחברות הביטוח להציע לעיתים פיצוי חלקי בלבד או להמנע מפיצוי. דוגמה נפוצה יחסית היא תאונה חזיתית או תאונת צד המתרחשת בצומת בתוך החניון אשר אינו משולט, אין בו סימון קוי עצירה, אין בו רמזורים ונתיב הנסיעה צר בשל כלי רכב הבולטים מהחניה לשני הכיוונים.

עתה, בשל הימנעותן לעיתים של חברות מלפצות את המבוטח בגין נזקיו בחניון, נכנס למשוואה גורם נוסף - אחריותו של בעל החניון לתאונות ולנזקים המתרחשים בשטחו. לבעל החניון יש אחריות מסויימת לנזקי רכוש וככל הנראה גם נזקי גוף הנגרמים בשטחו. חשוב לציין כי מדובר גם כאן ב"שטח אפור" מבחינת החוק והפסיקה. אולם, ברור לכל כי קיימת אחריות כלשהי, בפרט אם קיימת זיקה בין השימוש בחניון ומטרת ביקורו של המבקר במקום. למשל: קניון שמזמין אנשים לבקר בו ומציע להם לחנות בחניון או אפילו זיקה רבה יותר של חניה בחניון במקום העבודה.

כיצד יכול בעל החניון, אם כן להקטין את החשיפה שלו לתביעת נזיקין בגין נזקים שנגרמו למשתמש בחניון? מעבר לעובדה שתמיד מומלץ לבעל החניון לרכוש פוליסת ביטוח מתאימה, קיימים מספר אמצעים ששימוש בהם מגביר את הבטיחות בשטח החניון ועשוי לסייע להראות כי בעל החניון עשה ככל שלאל ידו בכדי למנוע נזקים למשתמשי בחניון.

התאונה הנפוצה ביותר בחניון היא, ככל הנראה, מסוג רכב-מבנה. זו תאונת נזק קל מרגיזה שיכולה לקרות כשמתקרבים לקיר יותר מידי בעת הכניסה למקום החניה, פותחים דלת הישר על עמוד תמך של המבנה או עושים סיבוב חד מידי בעת הכניסה לחניה ומשפשפים את צד הרכב בעמוד המבנה.

לצורך מניעת תאונות מעין אלו ניתן להתקין שני אביזרים יעלים ופשוטים:

מעצור גלגל מגומי או מפלסטיק – המוצר מקובע כ 65 עד 100 ס"מ מקיר החניון ותפקידו לעצור את הרכב ולמנוע ממנו מלהמשיך ולהתקשם לכיוון הקיר (ומשם לתאונת נזק). מעצורי גלגל נפוצים מאוד ברוב החניונים בישראל והתקנתם מהירה ופשוטה.

מגן פינות הוא האביזר השני אותו יש להזכיר בהקשר זה. המגן מותקן על כל פינות עמודי החניון, בגובה דופן כלי הרכב. המגן בולט בצבעים זוהרים, עשוי גומי קשיח ולו מחזירי אור. אם מחזיר האור והצבעים הבולטים לא עשו את העבודה מבחינת אזהרת הנהג והסבת תשומת ליבו, הרי שהחומרים סופגי האנרגיה מהם עשוי המגן ירככו את המכה וימזערו את הנזק לרכב ולעמוד החניון.

אחד מגורמי הסיכון המוכחים בדרכים עירוניות (וקל וחומר בתוך חניונים – על אף שאין כאמור סטטיסטיקה מסודרת בנושא בישראל), הוא מהירות הנסיעה. מהירות גבוהה בתוך החניון עשויה להיות הרת סכנה הן להולכי הרגל בחניון ובפרט לילדים שחוצים את הכביש בחניון מתוך תחושת ביטחון שגויה ובלי לבדוק כמו שצריך שהדרך פנויה. בנוסף לכך, מהירות גבוהה עשויה להקשות על בלימה יעילה כשרכב חונה יוצא בהילוך אחורי מהחניה לתוך הדרך, מבלי שתהיה לו אפשרות לבחון האם היא פנויה. כנ"ל גם בצמתי החניון שברובן השילוט לקוי ושדה הראיה חסר.

האביזר היעיל ביותר להפחתת מהירות הנסיעה בחניון הוא פס האטה. קיימים פסי האטה מוכנים, עשויים גומי או פלסטיק המתאימים להתקנה על רצפות בטון, אספלט ומגוון רחב של משטחים אחרים. בכדי להפחית את מהירות הנסיעה, מומלץ להקטין את המרווחים בין פס האטה למשנהו ולשלב מספר גדול יותר של פסים בקטע דרך נתון. בנוסף לכך קיימים פסי האטה במספר גבהים. ככל שהפס גבוה יותר כך הוא גורם לנהג להאט יותר.

אביזר אחרון אותו ראוי להזכיר בהקשר זה הוא מפריד הנתיבים. הנתיבים בחניון כמעט תמיד צרים יותר מאשר בכביש הציבורי מתוך רצון של המתכנן להשיג ניצול אופטימאלי של השטח לטובת הכנסת המספר הגדול ביותר של מקומות חניה לשטח המוקצה. הדבר גורם לא פעם לחריגה של כלי רכב מנתיב הנסיעה שלו ופגיעה ברכב המגיע מנגד. הדבר נפוץ במיוחד במעבר הלולייני בין קומות החניון, אך לא רק. התקנת מפרידי נתיבים במרכז הנתיב תמנע מכלי רכב לחצות לנתיב הנגדי.

חשוב לציין, במאמר זה נגענו רק בכמה מהאביזרים הבסיסיים וכי בפועל קיימים עוד אביזרי בטיחות רבים. נוסף לכך, מומלץ לבצע עבודות תחזוקה כגון סימון רצפת החניון בצורה ברורה, ניקוי רצפת החניון משמנים ולכלוך, הצבת עמודים להולכת קהל, תמרור, שילוט ועוד. כל אלה עשויים לא רק להגביר את הבטיחות בחניון אלא גם להקטין את חשיפתו של בעל החניון לתביעות נזיקין מצד מי שהביטוח אינו מכסה את נזקיו.

מגוון רחב של אביזרי בטיחות ניתן למצוא באתר http://www.asprod.co.il המתמחה ביבוא אביזרי בטיחות, שיווק אביזרי בטיחות ומאפשר מתן פיתרונות בטיחות לחניונים.

הערה: חשוב לציין כי אין באמור לעיל להוות משום ייעוץ משפטי ו/או מקצועי. יש לבחון כל מקרה לגופו באמצעות אנשי מקצוע מתאימים.

פורטל ביטוח רכב פגוש